ליווי אישי במימונה 077-2233444
crowd funding course

הסקר השקוף הוא ההזדמנות שלנו להציץ אל מאחורי הקלעים של תעשיית הסקרים בישראל, ולראות את כל האמת (והשקר) מאחורי ההכנה של סקרים והדיווח עליהם. ביחד איתכם, נוציא לפועל סקר בחירות שיהיה חשוף במלואו לציבור: מאפייני מדגם שקופים, ניסוח שאלות שקוף, ניתוח נתונים שקוף, וגם קובץ נתונים מלא שיהיה זמין לציבור.

רבים מאיתנו מרגישים כבר זמן רב שהסקרים לא מציגים לנו את התמונה המלאה: אנחנו לא יודעים כמה מצביעים מתלבטים יש ומי הם, לא מספרים לנו איזה תיקונים סטטיסטיים עושים, אנחנו לא יודעים אם אפשר להאמין לסקרים כשהם אומרים לנו שמפלגה מסוימת תעבור או לא תעבור את אחוז החסימה, ועוד.

ברור לנו שחלק מהמניפולציות שסוקרים עושים על סקרים הן מוצדקות ואפילו הכרחיות, אבל ברור לנו גם שחסרה המון שקיפות בתחום הזה. לנו, כצרכני תקשורת, אין מושג מה הרכיבים של הסקרים שאנחנו רואים בעיתון, כמה הם מייצגים את הנתונים שנאספו וכמה את המודלים הסטטיסטיים של הסוקרים, וגם השקיפות המוגבלת באתר וועדת הבחירות לא באמת מספקת מידע.

בפרוייקט הסקר השקוף, של חגי אלקיים שלם ויונתן לזר תלם, ובחסות פרויקט "שקוף - גוף התקשורת של הציבור", נענה על כל סימני השאלה שיש לנו מסביב לסקרים.

הסכום שנגייס בפרויקט מימון ההמונים הזה יאפשר לנו להוציא לפועל סקר קצר, בן 5 שאלות, למדגם גדול יחסית של 800 משיבים (שיהיה מדגם מייצג ככל הניתן של החברה הישראלית, כולל האוכלוסיה הערבית). את הסקר נוציא לפועל מיד עם סיום קמפיין הגיוס, ואת התוצאות שלו נפרסם כשבוע לפני הבחירות.

והעיקר: הכל יהיה שקוף. נספר לכם איך חישבנו את מספר המנדטים של כל מפלגה, כמה משיבים אמרו שיתמכו בכל מפלגה, ומה הסיכויים לתרחישים פוליטיים שונים בהתאם לתוצאות.

ומה השאלות שנשאל? בשלב הראשון של הסקר, נשאל את חמש השאלות הבאות (הניסוחים אינם סופיים):

1. אם הבחירות היו מתקיימות כיום, לאיזו מפלגה היית מצביע?
2. למי הצבעת בבחירות הקודמות לכנסת, שהתקיימו בחודש מרץ 2015?
3. עד כמה אתה בטוח שתצא להצביע בבחירות לכנסת?
4. עד כמה אתה בטוח שתצביע למפלגה שציינת?
5. האם יש מפלגה אחרת שאתה מתלבט אם להצביע לה? אם כן, איזו?

התוצאות הולכות ללמד אותנו המון. לא רק על מי צפוי לנצח בבחירות - זה כנראה החלק הכי פחות מעניין. בעיקר נצא מהפרויקט עם היכולת להבין איך נולד סקר, איך מנתחים נתוני סקרים, ומה הגבולות של האמון שלנו בסקרים. כולנו נוכל לשפוט את הסקרים שאנחנו רואים במערכת הבחירות טוב יותר, ברגע שנדע בצורה שקופה וברורה יותר איך מפיקים אותם.

אם נגיע ליעד הגיוס, נוסיף מספר יעדי המשך:

ב-7,100 ש"ח, נוכל להגדיל את הסקר ל-10 שאלות, ו-1,000 משיבים. השאלות הנוספות יהיו:

6. שאלה על סדר עדיפויות בהצבעה (האם אתה מצביע בהתאם לשיקולים כלכליים, ביטחוניים, וכן הלאה).
7. שאלה על נושא שנוי במחלוקת שתנוסח במכוון באופן מוטה, בהתאם להחלטת התומכים, כדי להדגים את האופן שבו ניסוח מוטה מסוגל לשנות תוצאות בסקרים.
8+9. שאלות שיבחרו במשאל בין התומכים שלנו.
10. שאלה שתיבחר על ידי נותני החסות שלנו, "שקוף - גוף התקשורת של הציבור".

מעבר ליעד הזה, כל שקל נוסף שנגייס יושקע בהגדלת המדגם. אבל, אבל נגיע ליעד המשך של 12,000 ש"ח, נוכל לעשות משהו עוד יותר משמעותי: להוציא סקר נוסף ביומיים האחרונים שלפני הבחירות.

הסקר הנוסף יהיה בן 5 שאלות ו-800 משיבים, ויתקיים בתאריכים 7-8.4. בהתאם לחוק, לא נפרסם את התוצאות לפני מערכת הבחירות, אבל אחרי מערכת הבחירות נוכל לבחון האם הסקרים מסוגלים לזהות שינויים בכוונות ההצבעה של הימים האחרונים.

הקמפיין יסתיים ביום שני, 25.3. כבר באותו היום נעביר לכל התומכים ברמה המתאימה טופס שיאפשר להם להשפיע על ניסוח השאלות הרלוונטיות, וניתן 24 שעות להשלים את התשובות. צפוף, אבל אין ברירה.

מיד עם תום ההצבעה, הסקר יצא לפועל. להערכתנו, נקבל את קובץ הנתונים ביום ראשון, 31.3, ונוכל לנתח את הנתונים במהלך יום שני, 1.4 (התומכים בדרגה המתאימה יקבלו את הנתונים כבר ביום ראשון!).

ביום שלישי, 2.4, נפרסם את ניתוח התוצאות שלנו ככתבה באתר שקוף - גוף התקשורת של הציבור.

ביום חמישי, 4.4, נפרסם את קובץ התוצאות המלא לשימוש הציבור.

חגי אלקיים שלם הוא פסיכולוג פוליטי ויועץ אסטרטגי, ומנחה הפודקאסט "הספינר". בין השאר, חגי עורך סקרים באופן מקצועי כבר 5 שנים.

יונתן לזר תלם הוא סטטיסטיקאי מוסמך, עובד כמדען נתונים בחברת הייטק, ויוזם הפרויקט "הסוקר האוטומטי".

היינו רוצים לומר שביחד אנחנו נלחמים בפשע, אבל יותר מדויק לומר שביחד אנחנו נלחמים בטעות הדגימה.

ובמיוחד חשוב לנו לומר שאנחנו עושים הכל בהתנדבות מלאה, פשוט כי חשוב לנו לחשוף את מה שקורה בתעשיית הסקרים שאנחנו רואים בתקשורת.

הסקר ייערך באמצעות פאנל משיבים אינטרנטי של אחת מחברות המחקר המובילות בארץ. כיום, מדגמים אינטרנטיים מאפשרים איסוף נתונים רחב ומדויק, וגם הגעה למדגם מייצג של החברה הישראלית, וחלק גדול מהסקרים המתפרסמים מתבססים עליהם.

כמובן שנספק נתונים מלאים על רמת הייצוגיות של המדגם כדי לאפשר לכם לשפוט בעצמכם עד כמה המדגם מייצג.

שאלה טובה!

הפצה של סקרים הופכת ליקרה משתי סיבות עיקריות, שמשתיהן הצלחנו להימנע:

1. הפצה טלפונית. סקרים טלפוניים הם הרבה יותר יקרים מסקרים אינטרנטיים - לפעמים פי 4 ו-5 - ולכן הבחירה שלנו בסקר אינטרנטי הופכת את הסקר לאפשרי בעלויות מאד סבירות.

2. עלויות עריכה וניתוח - עורכי סקרים מקצועיים גובים לא מעט כסף על כתיבת הסקר וניתוח התוצאות, ואנחנו חוסכים את העלויות בכך שאנחנו עושים הכל בעצמנו (למזלנו, אחד מאיתנו הוא עורך סקרים מקצועי).

הקלטנו את הוידאו כשאנחנו בטוחים לחלוטין שנוציא לפועל 15 שאלות, ואז גילינו שתוספת המחיר ל-5 שאלות נוספות מעבר לשאלה העשירית גבוהה כל כך, שעדיף לנו להשתמש בסכום הזה כדי להוציא סקר נוסף ביומיים האחרונים לפני הבחירות. אם נעבור בהרבה את יעד ההרחבה האחרון, נשקול להשתמש בעודפי הכסף כדי להוסיף שאלות.

תגובות

הזמנת הרצאה על מימון המונים!
x

אוהבים את מימונה? תנו לנו בלייק!