crowd funding course

אגדת רבולין - קחו הפסקה וצאו להרפתקה!

גילי לוי

דבר ראשון, תודה שנכנסתם לעמוד הזה

באמת, תודה.
יש באתר הזה כל-כך הרבה פרויקטים, ולכל אחד יש משהו להציע.
אז מה לי יש להציע?
'אגדת רבולין' הוא ספר שעליו חלמתי כבר בגיל 6. תמיד התחברתי לספרי פנטזיה, משחקי מחשב וסדרות טלוויזיה מצוירות, וכשלא יכולתי להירדם בלילה, פשוט דמיינתי על מנת שלא להשתעמם.
כמובן שלא דמיינתי ספר. לא, אני דמיינתי חבורת נערים שהולכת ביער ומביסה אנשים רעים. דמיינתי את הפרצופים שלהם, את הבגדים שלהם, את הרקע הירוק, את הקשרים הספציפיים שבין הדמויות ואת האווירה.
כשהייתי בת 14, כבר שכחתי מכל זה. אלא שבערב אחד של שעמום, החלטתי סתם לקנות מחברת ולכתוב לעצמי כל מיני חירבושים. מיד נזכרתי בכל מה שדמיינתי שנים לפני כן. בתור בדיחה ביני לבין עצמי, החלטתי לכתוב את זה.

אז עברו כמה שנים מאז, ואני החלטתי שאולי עוד אנשים יוכלו להינות מפנטזיה ציורית זו. אלא שלפרסם ספר זה לא תהליך כל-כך פשוט.

כיום, אפילו סופרים מוכרים ומצליחים מתקשים למצוא הוצאות ספרים שיוציאו לאור את יצירותיהם בחינם. סביר להניח שתתקבל תשובה חיובית מהוצאות קטנות יותר, אבל הן ידרשו הרבה מאוד כסף.

וזו הסיבה שאני זקוקה לעזרתכם.

אז על מה הספר מדבר?

ז'אנר:
פנטזיה

הספר נכתב מנקודת מבטו של מספר כל יודע. בהתחלה הספר עוסק בעיקר בתחושותיה ומחשבותיה של ואלן, הדמות הראשית, אך בהמשך מתאר גם את תחושותיהן ומחשבותיהן של דמויות אחרות. מדובר בספר לנוער שמשלב בתוכו הרפתקאות, רומנטיקה ובעיקר כמה דילמות ונקודות למחשבה.

תקציר:
ואלן בת השבע-עשרה היא נערה רגילה בשנתה האחרונה ללימודים, או כך לפחות היא חושבת. לאחר שהיא נופלת לבאר מסתורית שמחזירה אותה בזמן, דברים לעולם לא יהיו כפי שהיו בעבר. היא מוצאת את עצמה בכפר מסתורי ומגלה עולם חדש, מציאות חדשה וכוחות חדשים שהיא מעולם לא חשבה שיהיו לה. אך עולם העבר נמצא בצרות צרורות. אייסלהאואר, מנהיג מפחיד ורב עצמה, מטיל אימה על אנשי העבר ושולח את חייליו מדי יום על מנת לפגוע בהם. ביטס, המפלצת שלצידו, הוא היצור החזק ביותר בעולם, ויחד, הם בלתי-מנוצחים.
כשחברי הכנופיה שמגנה על הכפר מגלים את ואלן, הם משוכנעים שהיא חזקה מספיק כדי להביס את ביטס. ואלן מבינה שהיא היחידה שמסוגלת לעזור להם, ומצטרפת אל הנרי, ג'ון, אריאול ואייס למסע לעבר הארמון של אייסלהאואר וביטס, כדי להביס אותם פעם אחת ולתמיד.

*******

בתחילת הספר ניתן לראות שואלן היא נערה מאוד קשוחה, מאוד נוקשה ומאוד כועסת. אמנם היא יפהפיה, תלמידה מצטיינת ונערה מקובלת - אבל שום דבר לא מרגש או מרתק אותה, והיא חיה במציאות שלא מעניינת אותה.
לכן, כשהיא מגלה את הכוחות שלה ואת הסכנה שכרוכה בלחיות בעולם העבר, היא נשאבת לזה מיד.
היא מכירה את הנרי, ג'ון, אריאול ואייס, ארבעה בחורים שמרכיבים את הכנופיה שמגנה על הכפר, ויוצאת איתם למסע. היא עוברת איתם חוויות בלתי נשכחות ובעיקר רבה ללא הפסקה עם הנרי, המנהיג של הכנופיה.
במהלך הספר הקורא נחשף לסיפורים השונים של שאר הדמויות, ולמחשבות והרגשות שלהם.

עלי, אם מעניין אתכם

אני גילי, בת 21 מרמת גן.
דימיון הוא חלק מאוד דומיננטי בחיים שלי, ואני קוראת וכותבת מאז שאני ילדה קטנה.
אני כותבת באינטרנט באנגלית כבר מספר שנים, ומקבלת תגובות חיוביות רבות מאנשים מרחבי העולם.

אני אוהבת מוזיקה, טלוויזיה, לצאת לבלות, שיחות עמוקות, לדמיין ולכתוב.

להוציא לאור את 'אגדת רבולין' זה חלום, חלום שאני מקווה שיתאפשר לי להגשים.

מתוך הספר

"כמובן שהשליטה שלך בכוח שלך תגדל ככל שתשתמשי בו יותר, ואנחנו נעשה כל מה שנוכל על מנת לאמן אותך במהלך המסע," הבטיח ג'ון. "לא שתצטרכי את זה, עם כל החיילים שאנחנו בטח נמצא ביער. אבל בכל זאת, אנחנו נעשה מה שנוכל על מנת שתרגישי הכי בטוחה שיש מבחינת הכוחות שלך ונחזור הביתה בכל רגע שתחליטי, אם תחליטי שאת לא מוכנה לעשות את זה. תביני, בשבילנו את סוג של הסיכוי האחרון. אני קראתי רבות על הכוח של ביטס ואני יודע בדיוק למה הוא מסוגל. כבר שנים שאני מחפש מישהו שמתקרב לרמתו, אבל את היחידה שמצאתי."

"בלי לחץ." הוסיף אריאול.

הנרי לקח נשימה עמוקה. "את חוזרת הביתה עכשיו?" הוא שאל אותה.

"כן," היא נעמדה, והשאר נעמדו אחריה. "אני לא יודעת מתי אחזור לכאן שוב, אז..."

"אל תדאגי, אייסלהאואר לא בורח לשום מקום." אריאול חייך ומתח את זרועותיו. הנרי וג'ון חייכו, ואפילו אייס נראה משועשע. ואלן שאלה את עצמה למה הוא לא הוציא במילה במהלך כל השיחה שלהם.

אריאול הביט בה בהבנה וחייך. "אייס מדבר לפעמים, הוא פשוט לא משוגע על זה."

*****

"אתם צריכים עזרה במשהו?" ואלן לא היתה בטוחה כיצד היא תוכל לעזור, אבל היא הציעה בכל מקרה.

"לא," אמר הנרי, מהר מדי. "זה בסדר."

מהטון בו הוא אמר את זה, אפשר היה לחשוב שהיא הציעה לשרוף את הכפר.

*****

"אתה אומר שיש כפר בקרבת מקום?" שאל ג'ון והחליף מבטים עם הנרי. שניהם חקרו את הדרך לארמון לעומק במשך שנים. מה הם פספסו?

"לא משנה, אתם ממילא לא אמורים לדעת על זה." הבחור סובב אליהם את גבו.

"חכה, זה מידע שיכול לעזור לנו, בבקשה." הנרי עצר אותו.

"מה זה העסק שלכם?" הבחור הסתובב אליהם וגלגל את עיניו. "אתם עוד תכניסו אותי לצרות."

לואלן נגמרה הסבלנות. למה הם היו כל-כך נחמדים אליו? כנופיות לא אמורות להיות קשוחות או משהו כזה? "אנחנו רבים ממך, אז כדאי לך לדבר." היא אמרה בקול קר ושילבה את ידיה.

ג'ון, אריאול והנרי הביטו בה בהפתעה. אייס צחק בשקט.

"מה?" היא העבירה ביניהם את מבטה בחוסר סבלנות.

"שום דבר, שום דבר." מלמל אריאול והסתתר מאחורי הנרי.

****

"מי אתה?" שאל אריאול בפליאה.

הזקן סקר אותו במבטו. "אני לא יכול לגלות לך, אבל אתה תבין אחר-כך."

אריאול הנהן, הוא לא התכוון להתווכח. "אה."

*****
ואלן עצמה את עיניה, הניחה את ראשה על חזהו וייחלה לראשונה בחייה שתצליח להרגיש את הכאב שברחה ממנו כל הזמן הזה.

הנרי בהה בקיר האיגלו למולו. "זה בסדר לא להיות בסדר, את יודעת? זה באמת בסדר."

*****

הנרי לקח את ידה ואילץ אותה להסתכל עליו. "את חושבת שזה מתחיל לפעול? המסע?"

"אולי..." היא הסתכלה עליו ונראתה מהורהרת.

פתאום, היא העבירה את ידה בשיערו הפרוע והרטוב וסירקה אותו בין אצבעותיה. תוך כדי, כשליבה פועם במהירות, היא הבינה שהיא רצתה לעשות את זה מהרגע הראשון שהיא ראתה אותו. "אולי זה לא המסע."

****

ועוד מלא מלא קטעים מצחיקים, דרמטיים, רומנטיים ומרתקים!


צוות הפרוייקט

תגובות

הזמנת הרצאה על מימון המונים!
x

אוהבים את מימונה? תנו לנו בלייק!