צרו פרויקט עוד היום! לייעוץ אישי חינם חייגו 077-2233444
crowd funding course

הנצחת גבורתם של יהודים שהצילו יהודים בתקופת השואה

Moshe Gromb, Abraham Huli and the Director Shoshi Ben Hamo

הנצחת גבורתם של יהודים שהצילו יהודים בשואה

ד"ר ג'ורג' ליפשיץ, רופא יהודי צעיר, היה אחד מ-1631 יהודים שביום 19 באפריל 1943 יצאו בטרנספורט מספר 20 ממחנה המעבר מכלן שבבלגיה אל מחנה המוות אושוויץ-בירקנאו. במהלך המסע, שלף ד"ר ליפשיץ רובה, איים על נהג הקטר ואילץ אותו לעצור את הרכבת. בזמן העצירה נמלטו מטרנספורט זה 231 יהודים. 23 מהם נספו מיריות שומרי הרכבת. 208 נותרו בחיים לאחר היריות. ד"ר ליפשיץ נשפט והוצא להורג בפברואר 1944.

לצערנו, עד היום, שבעים ושתיים שנה לאחר תום מלחמת העולם השנייה, לא עלה נושא הצלתם של יהודים בידי יהודים על סדר היום הציבורי ולא זכה ליחס הראוי לו מצד המדינה באמצעות חוקיה ומוסדותיה. יהודים מצילים קיבלו הכרה במדינות זרות אבל לא במדינת ישראל.

הגיבורים

מצילים יהודים עדיין חיים בישראל ובעולם, כולם מעל גיל 90 והמבוגר בן 106. כולם אנשים צנועים שחירפו נפשם למען הצלת אחיהם היהודים. רבים מהם היו אז בני נוער וצעירים. מקצם שילמו בחייהם. בזכות פעולתם נותרו בחיים מאות אלפי יהודים שהקימו משפחות ותרמו לתקומת המדינה ושגשוגה.

היקף ההצלה בידי יהודים, כמו תופעת חסידי אומות העולם, היה יוצא דופן ולא נחלת הכלל, ואף על פי כן נעשו פעולות הצלה בכל מדינות אירופה – הן בארצות המוצא של היהודים והן בארצות שאליהן ברחו מאיומי הרצח. יש דוגמאות רבות של הצלה בידי יהודים בהונגריה, בבלגיה, בפולניה, בסלובקיה, בהולנד, בליטא, בצרפת, ביוון, בגרמניה ועוד. למרות התנאים הקשים והמשתנים בכל מדינה, נעשו פעולות רבות ומגוונות של הצלה בידי יהודים בכל רגע נתון מעליית הנאצים לשלטון ועד סוף מלחמת העולם השנייה וגם לאחריה. פעולות ההצלה נעשו ביוזמה אישית ובמסגרות מאורגנות, כגון ארגוני נוער ציוניים וארגונים יהודיים אחרים וכן בקבוצות שהתארגנו באופן ספונטני.

מי אנחנו?

אברהם חולי, יליד מושב צור משה שבשרון, מתנדב בקהילה למעלה משלושה עשורים, במגוון תחומים. ההתנדבות מהווה עבורו ערך עליון בתחנות השונות בחייו.
אברהם בעל תואר שלישי (דוקטורט במנהל עסקים), התגייס לצה"ל ב 1963 וסיים את שירותו בקבע בשנת 1984 בתפקיד ראש ענף איכות בחיל הקשר בדרגת סגן אלוף. לאחר סיום שירותו בקבע הצטרף לחברת מוטורולה ישראל בתפקיד סמנכ"ל איכות ושביעות רצון לקוחות. בתפקיד זה זכה להיות שותף להישגים מקומיים ובינלאומיים רבים בתחומי האיכות. בשנת 1999 נבחר ליו"ר האיגוד הישראלי לאיכות, תפקיד אותו מילא בהתנדבות בהצלחה רבה במשך חמש שנים.
מאז פרישתו ממעגל העבודה, בחר אברהם להקדיש את מירב זמנו ומרצו להתנדבות למען החברה בישראל.
עשייתו מתמקדת בשלושה תחומים עיקריים: שיפור המצוינות הלאומית ואיכות החיים בישראל, הנחיית צוותים אזרחיים לשיפור החברה ופעילויות שונות ומגוונות בתחום ההתנדבות בחברה האזרחית בישראל.
בתחום שיפור המצוינות ואיכות החיים בישראל, בשנת 2001 פיתח אברהם את "מדד המצוינות ואיכות החיים בישראל כמדינה דמוקרטית" בשיתוף פעולה עם הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה). המדד משמש לאיתור תחומים שהשיפור בהם יביא לשיפור חיי האזרחים במדינה. במקביל, מפתח אברהם מדדי משנה לרבות מדד האלימות בספורט ומדד שחיתות השלטון.

משה גרומב הוא דור רביעי למתנדבים, מתנדב בקהילה למעלה מחמישה עשורים במגוון תחומים. מגיל צעיר מהווה עבורו ההתנדבות ערך עליון בתחנות השונות בחייו.
משה בוגר ראיית חשבון במכללה למנהל ובוגר לימודי ל.ה.ב. מטעם אוניברסיטת תל-אביב. עבד במוטורולה ישראל כמנהל אגף הגבייה וחשבונות לקוחות. במסגרת עבודתו, התנדב לסייע לתלמידים בבית הספר הקרוב לחברה וכהוקרה על פועלו הוענק לו פרס מוטורולה העולמית להתנדבות.
מאז פרישתו ממעגל העבודה, בחר להקדיש את מירב מרצו וזמנו להתנדבות ולעשייה חברתית בפעילויות ונושאים שונים: מייסד ויו"ר עמותת "זינוק לדרך חדשה" הפועלת למתן הזדמנות לכל ולצמצום פערים בחברה הישראלית; חבר הועד המנהל והממונה על גיוס הכספים בעמותת "מלוא הטנא" המסייעת בסלי מזון לזקוקים; חבר הנהלת צ.א.ל.ה – צוותי אזרחים לשיפור החברה. בנוסף, חבר במיזם הלאומי להתנדבות בצוות"מידע ידע ומחקר", מרצה בתחום ההתנדבות והמעורבות החברתית, עוסק בייעוץ ובסיוע ליזמים צעירים בהקמת עמותות וארגונים עסקיים-חברתיים. חבר בוועד להוקרת גבורתם של היהודים בתקופת השואה ועוסק בנושא גם במסגרת החברה האזרחית.
בשנים האחרונות, משה משקיע רבות בתחום הפיתוח, המחקר ושימור הידע בנושא ההתנדבות. משה הקים את הוצאת הספרים "נדב",לקידום תרבות ההתנדבות, הנתינה והמעורבות בחברה הישראלית. הספרים משלבים את הפן המחקרי, התיאורטי ואת העשייה בשטחבתחום ההתנדבות בארץ ובעולם. עד היום ראו אור 22 ספרים פרי עטו.
על פועלו,בהפצה ושיתוף ידע ותמיכה בקידום ההתנדבות,הוענק למשה בכנס בר אילן להתנדבות, בפברואר 2017, אות הוקרה ייחודי מטעם ממשלת ישראל, גו'ינט ישראל ומשרד העבודה והרווחה והשירותים החברתיים.

הפרויקט

אנו רוצים להעלות את סיפור גבורתם של יהודים שהצילו יהודים על סדר היום הציבורי בארץ ובעולם באמצעות הפקת סרט דוקומנטרי, שיציג את נושא הגבורה היהודית ואת הגיבורים היהודים שחירפו את נפשם והצילו אלפי יהודים. כך יגיע נושא זה לתודעה העולמית ויונחל לדורי דורות.

אנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו למסע משותף ולסייע בהגשמת הצעדים הראשונים של המיזם לתפארת מדינת ישראל והעם היהודי.

כמה סיפורים אישיים

האחים בילסקי- ארבעה אחים ממשפחה של איכרים, תושבי כפר קטן ברוסיה הלבנה, הצליחו להימלט ליער נאליבוקי הקרוב וליצור מחנה ליהודים פליטים. מאות יהודים שברחו מהאקציות ומהגטו הצטרפו למחנה שבשיאו מנה כ-1,230 איש. תחת חסותם של האחים בילסקי שרדו 1,200 יהודים את המלחמה.

אפרים אגמון- בשנת 1943, בהיותו בן 21, ירד אפרים למחתרת בהונגריה, והקדיש את עצמו לפעולות הצלה במסגרת תנועות הנוער החלוציות. משימתו הראשונה היתה החלפת זהותם של חברי התנועה מאזורים כפריים לזהות ארית-נוצרית, כדי להגן על חייהם בבירה בודפשט. אחרי עליית הנאצים לשלטון בהונגריה, בשנת 1944, אפרים הקדיש עצמו להצלת ילדים ובני נוער. במסגרת זו, הקים 50 בתי ילדים ברחבי העיר בחסות הצלב האדום.

רחה פריאר- רחה הגתה את רעיון העלייה ההמונית של נוער מגרמניה להתיישבות העובדת בארץ בשנת 1932 ובאותה שנה כבר שלחה לארץ קבוצה ראשונה של 12 ילדים. לאחר מכן, בינואר 1933, היא ייסדה את "עליית הנוער", מפעל הצלה עצום אשר הביא להצלתם של כ-7,000 ילדים במהלך המלחמה. רחה המשיכה את עשייתה גם תחת השלטון הנאצי, עד שנאלצה לברוח ליוגוסלביה עם בתה ב-1940, אחרי התקלות עם אדולף אייכמן.

חפשו אותנו ב

תגובות

הזמנת הרצאה על מימון המונים!
x

אוהבים את מימונה? תנו לנו בלייק!